אי אפשר לדעת מה השעה.

השעה 7 בערב אבל זה מרגיש הרבה יותר מאוחר. אומרים שאין כמו יפו בלילות, יכול להיות, אבל מה שבטוח שאין כמו מיר"ב בלילות.

יצאנו רפי כהן, חברי הטוב מהמושב ואנוכי לטיול לילה. רפי על אופני סינגל ספיד בצבע לבן, אני רכוב על ברוקס קסקדיה צהובות. לשנינו הילוך אחד: גלגל שיניים מול נעל, צמיג מול סוליה.

עלינו בשביל הלבן שעולה מהפרדס בואכה הכביש לכרם, חצינו את יער הצופים, סינגל השירותים, השחור שיורד ללבן, זיגזוגים בסינגלים, עליה בקמיקזה המזרחית, ירידה בציפצופים הישן מול מה שהיה פעם הרוד-גאפ, ובלבן למטה לבננות והביתה. כיף מדהים של זרימה, רוח קלילה, חיבור של אופניים וריצה מהזן המשובח.

בכלל, לרוץ ולשמוע את רפי שר זה מחזה בפני עצמו. למי שלא מכיר, רפי הוא מותיקי הרוכבים בארץ ובכרמל בפרט. מבלי לתת את הבכורה לזה או אחר, אבל מספרים שכשוורן עוד היה ילד בדרא"פ, רפי כבר תפר בשבילי הכרמל על אופני ברזל.

סיפורה של שלדת אימברד לבנה, אופני הסינגל ספיד של רפי, הם השילדה אשר אני קניתי לפני מספר שנים באנגליה. נסעתי ברכבת מלונדון לעיירה ליד קארדיף כדי לפגוש בחור נחמד שמסר לי אותה. אחרי שהיתה אצל ה- DJ המהולל מוקי מלך חורשן, הגיע לידי רפי אשר רוכב בה במיומנות ואהבה רבה.

בחזרה לריצה, אני מקווה שהפציעה מאחורי, אין כל זכר, אני חוזר לאהוב את קרסול ימין הבוגדני כבעבר ומצטרפו לצוות ביחד עם קרסול שמאל…ועל זה תודה לד''ר דניאל פישמן, את מדהימה.

ריצות סוף שבוע היו עדיין בסימן חזרה וזהירות, עדיין בכדי לבדוק ולהקשיב לגוף. בשישי ריצה טובה של קצת פחות משלוש שעות ברחבי הכרמל עם עליות לרוב. בשבת ריצה מהירה יותר בשבילי הבננות של שעתיים. בראשון, ריצת דואט עם רפי.

ליאור, חזרתי.

7 Responses to “דואט לסינגל-ספיד וריצה”

1. מאת אסף נאות:

   12 באוקטובר 2009 בשעה 20:13

   יופי שחזרת.
2. מאת ליאור:

   12 באוקטובר 2009 בשעה 20:50

   מחכה כבר ליום שישי… הרבה זמן לא רצנו!
3. מאת גיא:

   12 באוקטובר 2009 בשעה 21:45

   יופי.
   נדמה לי שהזמנו ריצה/רכיבה בסינגלים של מענית איזה יום
   ואם לא – אז הינה.
4. מאת זיו:

   15 באוקטובר 2009 בשעה 15:01

   יופי שחזרת……:)
5. מאת עופר מיארה אדריכל:

   18 באוקטובר 2009 בשעה 14:51

   אתה לא תאמין אבל לגמרי במקרה עליתי על הפוסט שלך ואני ממש לא מאמין.נהנתי לאללה לקרוא את התאורים שלך וזה מזה עושה חשק לרוץ.
   אני כמובן גם עדין מכור לא מצליח להגמל מזה,אצלי הריצות ,לצערי, עדין עירוניות ומתחלקות בין פארק הירקון לשדות התותים הנצחיים של רמת השרון.
   אשמח לדבר ולפגוש אותך.פעם אחרונה נפגשנו בים ההולדת 40 של גיל.
   חזק ואמץ
6. מאת זהר:

   18 באוקטובר 2009 בשעה 22:19

   הי עופר,
   איזה כיף לראות אותך כאן! ועוד יותר שמצאת את הזמן לקרוא…
   איך במקרה, תספר פרטים.
   אני מת לראות אותך, צריך לארגן איזה ביקור/קפה/בירה, מה אתה אומר?
   תתקשר, זהר
7. מאת עופר מיארה אדריכל:

   20 באוקטובר 2009 בשעה 23:05

   האמת שחיפשתי את מספר הטלפון שלך , משום מה הוא נעלם לי, והגעתי לפוסט והשאר הסטוריה, את הטלפון מצאתי היום ומחר אני כבר הולך להציק לך.
   אשמח מאוד להפגש איתך,בתקווה שיהיה לך זמן בין ריצה, לרכיבה וכ"ו
   נדבר מחר