‫לרוץ את ישראל - מהחרמון לאילת » כללי‬

‫תודות‬

‫זהר‬ — Sat, 28 Nov 2009 09:28:11 +0000

עבר שבוע אבל לא שכחנו את כל מי שעזר, תמך, חיזק, ביקר, הלין והיה חלק בהגשמת החלום של לרוץ את ישראל.

ציוד

לאילן בניסטי מברוקס שהעיז ותמך מהרגע הראשון ברעיון ולכל צוות ברוקס ישראל על התמיכה והיחס החם

אינטרנט

אולטרא תודה לדרור אורנשטיין המלך על שהפכת את האתר לריאליטי. בזכותך יכולנו לשתף את כולם בחוויה

הכנה

1. לפיטר שטרן על הלוגו המדהים

2. רפי כהן-קמפיוגל, על העזרה בהדפסת המפות, השאלת העגלה

3. אילן טבת על העזרה בבניית הציר

4. לנטע ועוזי בארי על העזרה בסידורי הלינה

5. לגיא ספרוקט על העזרה בסידורי לינה

6. לציון "בעילום שם" - על המדבקות לרכב, יצאת גדול

ליווי רפואי

1. לד''ר דניאל פישמן המדהימה על הטיפולים, העידוד, התמיכה והאוזן קשבת לטלפונים. כמובן תודה גם לאילן היקר על העידוד והתמיכה ושדאגת להביא את דניאל לשטח...

2. דודו ריש על שנגעת בנו בחשמל וחום ידיך

לינה

1. הצימר של רפי דמתי במושב ליבנים

2. גיל מור על האירוח החם בקיבוץ דליה (ולחייל שתרם את חדרו…)

3. לדנה ותומר בוהדנה על הארוחה המדהימה והלינה בביתכם והכביסה

4. למשפחת טישלר היקרה על ארוחה הטעימה והלינה בביתכם בשריגים

5. למשפחת וולך על שפתחתם את ביתכם במיתר

6. לאחות המדהימה של עינב, הדס ברזילי ממושב עידן, מקווים שלא עשינו יותר מידי באלגן…

7. לעזה טאפש בקיבוץ אליפז על האווירה החמה בלילה קר...

מבקרים, תומכים

1. לאבי ריש, אתה איש מדהים! תודה על העידוד, החיבוק והמרק החריף

2. לחבורה המדהימה: אורן ולימור, מיטל, יוסי - אתם גדולים. בירות, קניות עזרה, עידוד…ומה לא!

.3. דפנה וערן על הביקור והבשרים בלילה קשה במיוחד...

4. לאילן כרמל שבא להגיד שלום ולבסוף דאג לליווי לאורך כל קטע הכביש בזמן הגשם מצומת משמר הגבול עד מושב יאשיה, וליהל אישתו על הפסטה הטעימה

5. לאופיר VTM היקר על שבא לבקר ודאג לטגן שניצלים טעימים

6. לידידנו שמאי שבא לבקר והביא מיץ סחוט מהגינה

7. לענת ודני רבינס, על כל העזרה…אוכל (מרק ורולדת תמרים), עגלה, משחות, בוץ ומסאג'ים

8. לאוסנת קצואר שהבאת את ירון ונשארת לעודד ולעזור

מלווים

1. לגיא ועינב על ההובלה בקטע קיבוץ דליה-צומת משמר הגבול

2. לגיל מזור על ההובלה בקטע עולש-כפר הבפטיסטים

3. לאילן טבת על ההובלה בקטע כפר הבפטיסטים-מצפה מודעין

4. למוקי די' על הסימון בקטע לקיבוץ דליה

5. לעידו ראובני על שבאת ללוות בקטע עולש-כפר הבפטיסטים

רצים

1. קרן מרץ המלכה, תודה על כל הפירגון, העידוד באתר, וכמובן הריצות

2. לדנה (רצה) מורן, היה לנו העונג לשבור איתך שיא אישי של מרחק 60+ ק'מ יומי, באת בזמן לתמוך ולעודד

3. חבורת חיפה , יוסי (גו') וצחי מקווים שאתם כבר יבשים מהגשם…

4. לדרומי שבחבורה, גלעד קראוז האילתי, תודה על התמיכה לאורך הדרך והריצה בקטע האחרון, מים שקטים!

5. לליאור רביבו ורונן לירוז, תודה שבאתם לקטע האחרון, היה כיף שבאתם לעודד בקטע סיום, אחוות רצים מהזן הטוב

6. לאסף וויסברוט איש השרון, על הריצה המשותפת ב"משולש"

7. לאורן שבא לרוץ פעמיים וגם שבר שיא אישי בשלושים...כל הכבוד!

8. לרחל שיאון , אמא של ליאור, על הליווי בעשרת הקילומטרים האחרונים, פעם הבאה גם אמא של זהר חייבת לרוץ!

משפחות

1. למשפחת שיאון, רחל ואבנר, על העידוד לאורך כל הדרך ועל כל הקניות

2. איתמר שיאון, על הכל...ליווי רכוב, קניות, צילומים, מסאג'

3. עדנה קנטור - על התמיכה והעידוד

4. סימה קנטור היחידה שהצליחה לעמוד בקצב של קרן בתגובות…תודה על כל העידוד והתמיכה

5. למשפחת נבו על הביקורים, האוכל ובעיקר הטוסטים שהצילו בלילה קר...

6. אריאל קנטור על שיחות הטלפון היומיות

כללי

1. לאל'מ נדב על שמנע מאתנו להכנס לשטח אש…

2. למפקח ליאור בן סימון על תאום הכניסה לעיר אילת

3. לזכאי ממסעדת גמעה בראש העין על אוכל לפני ואחרי…אתה איש יקר!

4. ולכל מי שהגיב באתר זה, היה לנו כיף לדעת שיש לנו כזה שבט מעודדים

5. ולכל מי שהציץ ולא הגיב, תודה על שביקרתם אותנו!

‫אחרית דבר, הסיכום של ירון‬

‫dror‬ — Tue, 24 Nov 2009 20:55:36 +0000

רגבי אדמה מהודקים במרחקי פסיעה מקבילים לאורך ישראל מספרים את סיפור המסע והחברות של ליאור וזהר. עליות, שבילים, שדות, ערפילי בוקר, שמש קופחת, גשם שוטף, ומחשך הליל ללא ירח ליוו את הרצים. מנוף ירוק צפוני למדבר (סהרתי?!), ליאור וזהר הגשימו חלום ובמסעם הפך גם לחלומי. יצאתי נשכר בחברה מדהימה של אחיי היקרים, ליאור ומשפחתו, והתוודתי לישראלים יפים שגרמו לי להיות גאה להכירם.

טירוף!, אובססיה!, מזוכיזם!,… הם מקצת שמות תואר שליוו את מסע. מה יוצא להם? עבור מה הם רצים?
מהמקום הקרוב בו שהיתי, אני יכול לשתף אתכם בהבנות קטנות שלי.
במקום של טירוף, מצאתי אהבה
במקום של אובססיה, מצאתי תשוקה
במקום של מזוכיזם, מצאתי טנגו של כאב וסיפוק בעוד פסיעה ועוד פסיעה
היש טהור מעשייה לשם עשייה - ריצה לשם ריצה

רועי היה אותו חוט איתן בו נשזרו נקודות ציון לאורך המסלול והוא שיבץ אותן במלא האחריות ואהבה. כשחיכינו רועי ואני לרצים בלילה, היבטנו לכוכבים. צבירים, גלקסיות, ערפיליות עירפלו את חושינו ושנינו החסרנו את קולו המדריך של אבינו. אני יודע עד כמה גאה היה (ומחוייך שלא רועי ולא אני זוכרים דבר מההרצאותיו באסטרונומיה. בנותינו ובנינו הם עכשיו תקוותו ותקותינו…). והינה הרצים מגיעים - תמונה לאתר, לאוכל, לאוהלים, שוב לאוכל והם נרדמים תשושים…

ניסיתי לסכם לעצמי את התחושות מהחוויה ומבליל התחושות והתמונות צפה לה העקשות הבלתי מתפשרת של קימה היום יומית משק שינה בו הדבר החם היחיד הוא אותו גיד המודלק, לקור חשוך ומקפיא. שרירים תפוסים, כאבים ממקומות עלומים הישר לתוך לפנות בוקר קנטרני. אותו לפנות בוקר בא גם עם הבטחה לזריחה מלטפת הסוחפת ליום ריצה חדש.

ליאור, זהר, רועי, וכל המשתתפים וכל הרצים - לכבוד היה לי, נעמתם לי מאוד

ומילה אחרונה; תודה, תודה לדרור אורנשטין שעדכן ללא לאות את האתר ובכך הפך את החוויה לחוויה בזמן אמת של כולנו. תודה!!

‫אחים לפרוייקט, אחים להצלחה, אחים בדם‬

‫זהר‬ — Mon, 23 Nov 2009 19:44:20 +0000

קשה לי עדיין למצא את הכוח לסכם את אשר עברנו. מידי פעם בריצה חשבתי על הרגע הזה, הרגע בו הכל יסתיים והסיכומים יחלו. אפילו מצאתי את עצמי מתכנן מה לכתוב וברגעים מסויימים ובמרוצת השעות אפילו הצלחתי לכתוב במוחי פוסטים מלאים וברורים ועכשיו ברגע זה אני לא מוצא את הדרך להתחיל. עדיין לא.

שעלה רעיון הפרוייקט, היה לי ברור שהפן הלוגיסטי הינו אחד מהאתגרים הגדולים של הפרוייקט. ביחד עם רועי אחי היקר ראיתי את הסרט על חציית הסהרה, ורועי נשבה בקסם הפרוייקט והסכים מיד ללוות אתנו. לא הוא ולא אנחנו שיערנו את גודל האחריות שרועי לקח על עצמו.

לאחר יום או יומיים, למשימה חבר ירון, אחי הבכור והיקר, וביחד עם רועי הפכו לצוות הליווי של הפרוייקט. קשה להסביר מה זה צוות ליווי…זה בעצם הכל!

מידת ההשקעה, האהבה, הדאגה והיחס עלו על כל דמיון.

ברגעים הקשים הם אלו שתמכו,

כיסו אתנו עם שמיכות ומעילים שהיה קר,

עיסו אתנו שהיינו תפוסים,

הגישו לנו ארוחות,

סדרו לנו מיטות,

סחבו את התיקים שלנו לאוהל ובחזרה,

כיבסו לנו את הבגדים,

בנו מאהל פעמיים ביום כל פעם במקום אחר,

חיכו עם מרק חם שהיה קר,

פינקו בקפה ולחם בבוקר,

דאגו למצרכים,

עבדו ועבדו ועבדו והכל שנצליח.

ברגעים הקשים בריצה שהכל כבר כאב, מה שהחזיק אותנו תמיד היתה הידיעה שבסיום כל מקטע הם שם עבורנו, לאיפה שלא נגיע הם שם מחכים עם חיוך, פינה חמה חלקת אלוהים קטנה - עיר המקלט שלנו בין הריצות. ללא הידיעה שמחכים לך ודואגים לך לא ניתן לעמוד באתגר שכזה.

היה לי ממש כיף לראות מהצד איך אט אט ליאור מוצא את מקומו במשפחה המורחבת, ואתם בעדינות ובאותה מסירות מרחיבים את דאגתכם ואהבתכם אליו ומקבלים אותו בטבעיות לשבט ה"אחים".

למדתי המון במסע הזה, אבל יותר מכל היה זה עבורי דוגמא נוספת למה אפשר להגיע עם אהבת אחים לבית קנטור.

אני אסיר תודה ואין מילים שיצליחו לבטא את זה.

חיבוק גדול לשניכם - תודה.

‫יום 8 – רביעי, 18/11, 6:00 – מקטע 15 יוצא לדרך‬

‫dror‬ — Wed, 18 Nov 2009 04:54:46 +0000

יוצאים שוב לדרך אחרי שינה טובה, אמבטיה חמה ופינוקים.

תודה חמה להדס וילדיה על הארוח והעזרה.

תודה לאורן, יוסי ומיטל על האוכל, הבירה והתרופות שנקנו לפי הנחיית ד"ר דניאל פישמן. נסעו 100 ק"מ רק בשביל להביא את הציוד - תודה!!!

‫על קליניקת השדה של דודו‬

‫dror‬ — Tue, 17 Nov 2009 18:46:58 +0000

לפני שאתחיל אני רוצה לומר תודה על שיצא לי להיות חלק (ולו רק קטן) במסע המדהים שלכם.
הגענו לת"א בסביבות 11 בלילה לאחר יום מדהים במחיצתכם. מרגש לראות אתכם לאחר ריצה של כ 360 ק"מ מחויכים מלאי מרץ ומוטיבציה . אתם אלופים.
נפגשנו לראשונה בשבת לאחר שלושה ימי ריצה ו 160 ק"מ. זוהר התלונן על כאבים בגיד אכילס ברגל שמאל וליאור על כאבים בקרסול ימין.לאחר אבחון קצר בו הורגשו דפקים מתוחים וחולשה קלה ברמת הצי', הטיפול שבוצע היה בעיקר חיזוק צי' והנעה של צי' ודם באיזורים הכואבים ונקודות להרגעה ושיחרור הגידים והרצועות.
הנקודות שנבחרו לטיפול היו :st36,gb39,sp6,liv4 . ונקודות ASHI מקומיות. בנוסף ביצעתי עיסוי עם שמן pusomon .(סליחה ח'ברה אני יודע שזה שרף והציק בריצה ).
אתמול כשנפגשנו לאחר כ 160 ק"מ נוספים, כבר ניתן היה להבחין בהשפעה של המסע האינטנסיבי הזה על מבנה השלד.
המפרקים החלו לכאוב יותר וכמו כן גם הגב התחתון. בטיפול הראשון לאחר ריצת הבוקר שוב נבחרה נק' ST36 +מוקסה על מנת לחזק צ'י ולתת אנרגיה להמשך. נק' GB39 ,LIV4 .
בנוסף עיסוי גוואשה עם שמנים של הימאליה לגבו הדואב של ליאור. לצערי בשל הזמן הקצר לא הספקתי לפנק גם את זוהר .
בערב לאחר שהתמקמנו ב"שום מקום " באמצע המידבר הגעתם מחוייכים לאחר ריצה שעל פי עדותיכם הייתה המהנה ביותר עד כה.
אפשר להבין אתכם, הנוף פשוט עוצר נשימה .
בטיפול השני באותו יום החלטתי לטפל בעיקר במגע. השרירים והגידים היו מתוחים מאד, גיד אכילס של זוהר" מאותת" דלקת ושרירי הירך והגב של ליאור מתוחים מאד מאד .
בטיפול התמקדתי בשיחרור ה ג'יטצו' (תקיעות)ע"י פיזור ורוקינג להרגעה על מנת להכניס אותם למצב של גלי אלפא, רוגע והורדת הדופק לפני השינה .
מקווה מאד שעזרתי.
הטיפול בכם היה חוויה נהדרת עבורי, נהנתי מכל רגע מקווה שאוכל לתרום ולעזור גם בהמשך.
אוהב אתכם ובהצלחה בהמשך .
דודו ריש

‫יומן מסע: יום 7, שלישי 17/11, סיום מקטע אחה"צ‬

‫dror‬ — Tue, 17 Nov 2009 18:19:02 +0000

ליאור: "ריצת אחה"צ היתה המעבר ממדבר יהודה לערבה. ריצה ארוכה בלי הפסקות בקצב טוב והרגשה מצויינת"

‫יום 7 – שלישי, 17/11, 15:30 – מקטע 14 יוצא לדרך‬

‫dror‬ — Tue, 17 Nov 2009 13:37:41 +0000

‫חם…‬

‫dror‬ — Tue, 17 Nov 2009 13:09:55 +0000

עקב החום (והצורך להתאושש מהקטע הסיוטי של הבוקר) נדחתה לשעה מאוחרת יותר היציאה למקטע הבא.

תודה לרועי וירון על ההאבסה.

תודה ענקית לד"ר דניאל על ההדרכה הטלפונית, הרגל של זהר כשירה להמשך המסע.

‫יומן מסע: יום 7, שלישי 17/11, סיום מקטע בוקר‬

‫dror‬ — Tue, 17 Nov 2009 10:04:36 +0000

אלה היו 35 ק"מ של סיוט: רוח, גשם, עליות, ירידות, בוץ...
עכשיו נחים, ומתאוששים.

‫עדכון מהשטח: החלק הקשה מאחורינו‬

‫dror‬ — Tue, 17 Nov 2009 09:10:19 +0000

ריצה קשה ביותר: ירידות תלולות, עליות קשות וכמויות עצומות של בוץ.
כרגע נמצאים באיזור מפעלי ים המלח - מחדשים מלאי מים ומזון. עוד מספר קילומטרים לרוץ בשארית הכוח למנוחה בעין תמר. הרגל של זהר מעט נפוחה, יטופל ע"י קומפרס של קרח.
מכאן ועד אילת - מישור...