יומן מסע: יום 5, ראשון 15/11, סיום מקטע בוקר

כל הגוף כואב, אבל כועסים על השינוי הבלתי מתוכנן במסלול...
זהר: "קיצרו לי את הדרך לאילת ב-8 ק"מ"

כל הגוף כואב, אבל כועסים על השינוי הבלתי מתוכנן במסלול...
זהר: "קיצרו לי את הדרך לאילת ב-8 ק"מ"
עם נירית ודודו, אתמול בערב בעת העצירה ל"תדלוק"...

כואבים אך חדורי מוטיבציה - יצאו לדרך בדיוק מאותה נקודה שעצרו אתמול.
תודה לחגית ואורי על הארוח האוהב.
מחכים לד"ר דניאל פישמן שתבוא לטפל בזמן ההפסקה.


זה היה קשה. מאד!
5 ורבע שעות ריצה בעליות, מתוכן שעתיים וחצי בחושך. לשניהם כאבים בגיד אכילס ובברכיים. נמצאים כרגע אצל חגית ואורי - אוכלים מרק ופסטה.
באופן לא מפתיע בכלל - מצב הרוח מרומם.
ליאור וזהר - אתם גדולים מהחיים!
המסלול אחה"צ הוא ארוך מדי וקשה מדי... רצוף עליות בלתי אפשריות.
לאחר תיקוני מסלול - עצירה ב-yellow לצורך הצטיידות מחדש במים ו-ice tea ופגישה עם חברים.
17:30 - מעילי רוח על הגוף, פנסים על הראש, מצב רוח מרומם - וממשיכים לרוץ!
להתראות במושב זכריה.
תודה ענקית לניר גרינברג (מרתוניסט, IRON MAN, מאמן קבוצות ריצה, אחד משלנו ותותח-על) על ה-Garmin310 החדש והבתול, אישי שלו, במקום המכשיר של ליאור ששבק חיים בגשם.
תודה מיוחדת לדודו רש (מטפל בשיאצו ודיקור) על הטיפולים המסורים והליווי גם בהמשך הדרך.
אוהבים אתכם!
כמובן שמדובר באדם אחד - רועי - האיש והאגדה.
לא ניתן לדמיין מישהו מתאים יותר לכל התפקידים הנ"ל, וללא ספק לא ניתן היה להרים את ההפקה בלעדיו.
רועי, אין עליך!
באדיבות גיל מזור
Panorama theme by Themocracy
תורגם ע"י ליאור שיאון