Comments (2)

By ליאור, 12 בנובמבר 2009 18:57

יום שני הגדול. גדול. חשבתי שהקושי האמיתי יתחיל היום, עם העייפות והתשישות, אבל פיזית דווקא לא היה נורא בכלל. כן, כאב, והקצב ירד בכמה שניות לקמ, אבל בקטנה, במרחקים והזמנים שאנחנו מדברים עליהם.

אבל המישורים הגדולים, הריצה הקבועה והעובדה שקשה כבר, אחרי 13 שעות, למצא המון נושאי שיחה, ואני שוקע לאט לאט לתוך הזון. לא רק שאני נמצא שם, אני והריצה שלי, צעד אחר צעד, אלא גם היציאות החוצה לדיבור עם זהר, לאכול, לקשקש, ואז חזרה לאיזור - במהירות ובמדויק, מראים לי שאני נכנס למקום טוב.

פתאום אני מבין את גודל המשימה שלקחנו עלינו, אבל בדיוק באותו הרגע אני מבין עוד משהו חשוב: אנחנו עומדים לסיים אותה. אין כאן שאלה בכלל. להתרכז ולעשות כל מה שעשיתי עד עכשיו: לרוץ בקצב, לאכול טוב, וכשלא רצים - לאכול, לאכול, לאכול ולישון. כמות האוכל בלתי נתפסת ולא קשורה לרעב - כשהגוף שלי מאפשר אני אוכל.

ולהשאר בזון, הכי חשוב, להשאר בזון

Comments (6)

By זהר, 17 בספטמבר 2009 22:09

פתאום שקט, אין לחץ, ירד קצת המתח שהיה מנת חלקי בחודשים האחרונים, לאכול נכון, להתאמן, לישון מוקדם, לקום מוקדם, להספיק, להספיק….

כאב חד הופיע כרעם ביום בהיר ביום שני בקרסול ימין בזמן ריצה. תפס אותי לא מוכן, אמרתי לעצמי שיט! מה זה הכאב הלא מוכר הזה, משהו חד -אמיתי - לא איזה עייפות ממאמץ, שריר כואב או כל כאב אחר שכל מי שמתאמן מכיר. עצרתי בצד, חלצתי נעל וחפשתי משהו חיצוני ולא היה כלום, ליטפתי את הרגל מחפש סיבה כיוון אבל כלום.

חשבתי לעצמי בספק נחמה ספק בתקווה, יאללה זה בטח כלום. נעלתי נעל ואיך שהתחלתי בום. זה שם, זה לא עבר ולא הולך לשום מקום וככה אני עצרתי עuד מספר פעמים.

טוב מה עושים, אני 10ק'מ מהבית, אין טלפון ואולי זה בעצם כלום ואני סתם מגזים, חזרתי הביתה בקצב איטי, כאשר הנעל עם שרוכים פתוחים ומשוחררים. במשך היום לא הרגשתי כאב ככה שמבחינתי זה נגמר!

יום שלישי, למחרת, מתכונן לריצת אחה'צ מאוחרת בתוכנית עליות וסינגלים במשך שעתיים. התיק מלא מים, תמרים, ג'לים, אייפוד עם מוזיקה טובה, נצנצים ופנס ראש לחושך. לא מספיק לצאת מהבית, חימום קל שבקלים וזהו הרגשתי את הכאב באותו מקום מחכה לי מיום אתמול.

טלפון לליאור, אחי מה עושים אני לא ממשיך לרוץ ככה יש כאן בעיה…ליאור באותה דעה ואני הולך הביתה עם ראש שפוף.

מתקשר לד''ר דניאל פישמן, שעליה אני חייב לכתוב בנפרד, אבל עכשיו אציין שהיא בדמות המלאך המושיע וקובע תור למחרת לבדיקה.

בבדיקה ד''ר דניאל קובעת לאחר בדיקה מקיפה, שיש דלקת ברצועה או משהו כזה ומציינת שאין אימונים לשבוע וחצי הקרובים ואחרי זה נראה. משחות ותחילת טיפולים ואני מקווה שבהקדם הצרה מאחורי. לא בא לי לזלזל בזה או לזגזג בטיפול ולהחריף את המצב. כרגע אין אימונים נקודה.

המזל ששבוע הבא אני בחו'ל בכל מקרה שבוע אימונים מסיבי לא היה מתוכנן, אזי שבוע מנוחה.

עדכון יותר מקצועי על המצב בהקדם עם פרוט מלא.