הארוכה של כיסלון עייפות סוף השבוע..
Comments (1) כשרצתי את הריצה הארוכה של סוף השבוע, אחרי 10 דקות של קללות על עייפות, שינה, ריצה בלילה ופחד משעמום של ריצה לבד במשך 4 שעות כמעט, התחלתי לקלל את זהר שנוסע לחו"ל ומשאיר אותי להתאמן לבד. אח"כ כבר התחלתי ממש להנות, ומי זוכר את הקושי, הקללות והשינאה.
כשסיימתי את הריצה כל מה שרציתי לעשות זה לשבת ולכתוב, על הכאב וההנאה, על הוידיאו שצילמתי בדרך, על מצבי הרוח המשתנים תוך כדי ריצה של שלוש וחצי שעות - עייפות מנטלית, התעלות נפשית, רוגע ועייפות פיזית, אם אתם שואלים מה הסדר הכרונולגי. שמחתי שצילמתי את הקטעים האלה בוידיאו, מה שעזר לי לזכור קטעים בדרך, התקשרתי למי שיכולתי כדי לדבר ונסעתי לפגישה עסקית. אחר כך רציתי לערוך את הוידיאו, אבל ישנתי.
עייפות סוף השבוע ועייפות הסייקל (cycle) קשות. אני מתאמן בסייקלים של חודש: שלושה שבועות של עומס הולך ועולה, ושבוע מנוחה בו אני רץ חצי, פחות או יותר, מהרגיל, ודופק נמוך. המטרה היא להגיע די תשוש לסוף השבוע האחרון, ולהתאושש בשבוע שאחריו. מטרה נעלה, אבל להיות תשוש פיזית זה לא קל - זה משפיע גם על התשישות הנפשית. וכך מצאתי את עצמי לא כותב, יום אחרי יום, ואומר לעצמי שמחר, מחר אני אכתוב.
בנתיים הריצה ההיא מתרחקת, השבוע ממשיך, ריצת ה22 הקשה של יום שני, האינטרוולים של שלישי, ה20 של רביעי.. וממסלול מדהים וארוך נשאר רק עוד זכרון אחד, כמו זכרונות רבים וטובים שהחיים האלה מספקים..
ליודעי דבר ותעניינים, המסלול בכיסלון ירוק, גם בקיץ. הוא בנוי מעלייה מטורפת בהתחלה, עד צובה, וירידה לעמק, שם אפשר לחתוך חזרה או לעלות לצד השני, לדרך נוף צפונית שהיא ירידה מתונה עד למטה.. זה מה שאני עשיתי, וכך הרווחתי עוד עליות ודרך הרבה יותר יפה.
סה"כ המסלול כלל בערך 1300-1500 מטר טיפוס, 3000 קלוריות בקירוב, אז אפשר לאכול הרבה. נראה לי שבאופן כליי המשקל שלי בירידה למטה, אני צריך להתחיל לשים לב יותר למה וכמה אני אוכל, שאני לא אגמור רזה כמו זהר ולא יהיו לי תירוצים.
