Comments (7)

By זהר, 12 באוקטובר 2009 16:42

אי אפשר לדעת מה השעה.

השעה 7 בערב אבל זה מרגיש הרבה יותר מאוחר. אומרים שאין כמו יפו בלילות, יכול להיות, אבל מה שבטוח שאין כמו מיר"ב בלילות.

יצאנו רפי כהן, חברי הטוב מהמושב ואנוכי לטיול לילה. רפי על אופני סינגל ספיד בצבע לבן, אני רכוב על ברוקס קסקדיה צהובות. לשנינו הילוך אחד: גלגל שיניים מול נעל, צמיג מול סוליה.

עלינו בשביל הלבן שעולה מהפרדס בואכה הכביש לכרם, חצינו את יער הצופים, סינגל השירותים, השחור שיורד ללבן, זיגזוגים בסינגלים, עליה בקמיקזה המזרחית, ירידה בציפצופים הישן מול מה שהיה פעם הרוד-גאפ, ובלבן למטה לבננות והביתה. כיף מדהים של זרימה, רוח קלילה, חיבור של אופניים וריצה מהזן המשובח.

בכלל, לרוץ ולשמוע את רפי שר זה מחזה בפני עצמו. למי שלא מכיר, רפי הוא מותיקי הרוכבים בארץ ובכרמל בפרט. מבלי לתת את הבכורה לזה או אחר, אבל מספרים שכשוורן עוד היה ילד בדרא"פ, רפי כבר תפר בשבילי הכרמל על אופני ברזל.

סיפורה של שלדת אימברד לבנה, אופני הסינגל ספיד של רפי, הם השילדה אשר אני קניתי לפני מספר שנים באנגליה. נסעתי ברכבת מלונדון לעיירה ליד קארדיף כדי לפגוש בחור נחמד שמסר לי אותה. אחרי שהיתה אצל ה- DJ המהולל מוקי מלך חורשן, הגיע לידי רפי אשר רוכב בה במיומנות ואהבה רבה.

בחזרה לריצה, אני מקווה שהפציעה מאחורי, אין כל זכר, אני חוזר לאהוב את קרסול ימין הבוגדני כבעבר ומצטרפו לצוות ביחד עם קרסול שמאל…ועל זה תודה לד''ר דניאל פישמן, את מדהימה.

ריצות סוף שבוע היו עדיין בסימן חזרה וזהירות, עדיין בכדי לבדוק ולהקשיב לגוף. בשישי ריצה טובה של קצת פחות משלוש שעות ברחבי הכרמל עם עליות לרוב. בשבת ריצה מהירה יותר בשבילי הבננות של שעתיים. בראשון, ריצת דואט עם רפי.

ליאור, חזרתי.

Comments (5)

By ליאור, 7 באוגוסט 2009 15:51

אחרי הריצה האחרונה אצל זהר בשבוע שעבר, החלנו שהשבוע אני מארח חזרה. רציתי להראות לזהר את כיסלון, אבל המרחק היה גדול מדי בשבילו ל5:30 בבוקר, אז קבענו בבן שמן. אין מקום שאני מכיר כמו בן שמן. אם מיר"ב והכרמל הדרומי הם הבית של זהר, בן שמן הוא הבית שלי.

הגענו לריצה שנינו שבורים. אחרי שבוע של 90 ק"מ, אני הגעתי עם שעתיים שינה בלילה ותזונה לקויה מאוד אתמול. זהר הגיע טיפה חולה, גם הוא אחרי שבוע של 80 ק"מ. אמנם בקרוב נסתכל על המספרים האלה מלמעלה, אבל כרגע זה שיא הריצה השבועי שלנו בסבב האימונים הזה.

עוד נרחיב בעינייני התזונה שלנו לתחרות מסע, כמה חשוב לאכול ביום יום באימונים, מה אוכלים כדי לרוץ, כדי להתאושש, כדי לחיות כמו בני אדם. אבל לפעמים, כמו היום, גם לומדים מלא לעשות את הדבר הנכון. לומדים מלא לאכול מספיק, או לישון מספיק, או לקחת מספיק מיים לריצה של 3:15 שעות.

קצת פינוק ב5:15, ושנינו מחליטים לתת עוד 5 דקות שינה ברכב. זה מצחיק כשחושבים על זה, מה 5 דקות ישנו, ועוד של שינה באוטו, אבל אנחנו לא בוחלים בהתפנקות ירודה, ותופסים תנומה. אני מתעורר אחרי 10 דקות, וזהר כבר לא ברכב שלו, אז אני חייב לצאת. בסופו של דבר אנחנו יוצאים בכמה דקות איחור, בערך ב5:40.

התיכנון שלי כולל ריצה במישור לא טכני בהתחלה, מערבה לכיוון החלקים הפחות מיוערים, אח"כ קצת לאיזור העליות והטכני, בערך אחרי שעתיים וחצי לעבור ליד מצפה מודיעין שוב, ולהמשיך לשעה או פחות באיזור תל חדיד. תל חדיד הוא אמנם לא איזור אידיאלי לסיים ריצה, אבל אפשרויות הסגירה וחזרה במקרה של מחסור מיים או כוח ברגליים הן די רחבות, אז חשבתי שיהיה רעיון טוב לסיים שם. מפת הריצה, שפחות או יותר מקיפה את היער, נראית כך:

הריצה בבוקר, במיוחד אחרי סיפורי הזוועה שסיפרנו זה לזה כל השבוע על קשיים, חום, עיקובים וכדומה, מדהימה. מזג האויר סתוי, אפילו קריר (כן, שמעתם טוב, ואני חוזר, היה קריר היום בבוקר, 7 באוגוסט, ביער בן שמן). יש רוח קלה והלחות לא מטורפת. אפשר לנשום. מזג האויר המצויין הזה ממשיך ללוות אותנו עד 7 בערך, כשהשמש מצטרפת בפעם הראשונה, ועד 7:45 בערך, כשהיא מתחילה להיות קשה. במקביל, אנחנו עוברים לסינגל פילו בצד היער השני, שהוא עדיין סינגל מטורף, ארוך ומוצל, אבל אחריו השמש כבר קופחת.

נראה לי מענין להראות את גרף הדופק בריצה:

שימו לב איך לקראת הסוף הדופק הממוצע עולה - זה קצת בגלל העייפות אבל בעיקר בגלל החום - אם רציתם לדעת עד כמה ריצה בחום מעייפת יותר ולמה - הנה התוצאה.

הגרמין דיווח על 2600 קלוריות בערך, 26 וקצת קילומטרים של ריצת שטח ב3:03 שעות של ריצה וטיפוס נאה, אבל בזמן העברת המידע לרשת הוא מתחרט ומדווח על 1600 קלוריות. מי יודע מה באמת קרה שם. אני יודע שחזרתי הביתה רעב, רעב מאוד.

לפרטים נוספים ו"הקרנה" של הריצה, לחצו כאן.