Comments (0)

By זהר, 18 בספטמבר 2009 9:06

מאת ד''ר דניאל פישמן

זוהר היגיע אלי עם תלונה על כאב חד באיזור קרסול עליון. כשלב ראשון באבחון שוחחתי איתו על אופי הפעילות הספורטיבית וסוגי הספורט בהם הוא עוסק. הבנת העיסוק ודרך החיים הספורטיבים שלו היו חשובים להתאמת שיטות הטיפול. זוהר, אצן ורוכב אופניים פעיל בהיקף מקצועי מכין את עצמו למטרה שאפתנית: ריצה אינטנסיבית בעשרה ימים מדן ועד אילת. אימוני הריצה הינם בהיקף של עשרות קילומטרים ביום, ומסתכמים בכמאה ק"מ בשבוע.

ריצה ממושכת בהיקפים כאלה מפעילה לחצים אדירים על מערכת השלד-שרירים-והעצבים ובמיוחד על מפרקי הקרסול. הקרסול הוא מפרק ציר המחבר בין השוק לכף הרגל, זהו מפרק סינוביאלי (diarthrosis) כלומר, מפרק שנע חופשי בעל יכולת תנועה מרובה במספר כיוונים מטה ,מעלה ולצדדים (subtalar/talocalcanean joint, ).

בזמן ריצה, נשיאת משקל הגוף תוך כדי תנועה, חושפת את הקרסול לעומסים חריגים ואבנורמלים וגורמת לפציעות יותר מאשר במפרקים אחרים בגוף. פציעות קרסול מתחלקות לשני סוגים עיקריים: פגיעה טראומתית -שברים, נקעים וקרעים הנובעים מחבלה ישירה ופגיעות מאמץ הנובעת מעומס או פעילות יתר.

באבחון הראשוני של זוהר, ביצעתי בדיקה פיזיולוגית והערכה קלינית במשך כשעה שכללה בדיקת טווחי תנועת הקרסול, כוח שרירי הקרסול, איתור ליקויים במערכת המפרקית, ואיתור הריקמה הפגועה .

באבחון הפתולוגיה של הקרסול מצאתי כי בעקבות הריצה, הצד הפנימי (התיכון) של כף הרגל של זוהר סבל מעומס רב. עומס זה גרם למתיחת יתר ופגיעה ברצועת הדלתא, בליווי דלקתInflamation  אשר בדר"כ מתווספת לחבלה המקומית ומלווה בכאב. אחת הפגיעות השכיחות ביותר ממנה סובלים ספורטאים כמו זוהר באיזור הקרסול היא נקע, מצב בו ישנה מתיחה או קרע ברצועות המייצבות את כף הרגל.

על מנת להחזיר את זוהר למשטר אימונים אינטנסיבי בהקדם האפשרי ולהביאו לכשירות ריצה ממושכת ללא כאב, קבעתי תוכנית טיפול מקיפה לשיקום רצועת הדלתא הפגועה, להחזרת מפרק הקרסול לתקינותו, להורדת הדלקת ומניעת נקעים נוספים.

הטיפול הפיזיוטרפי המשולב כולל מספר שיטות: אולטרא סאונד להפחתת הדלקת, אלקטרוטרפיה להזרמת דם למקום הפגוע, Interfferantial להפחתת כאב ,Taping בשיטת מקונל לקיבוע הנקע הקיים, ו-NMS  - שיקום לחיזוק מייצבי הקרסול המסייע במניעת נקעים חוזרים.

טיפול משולב הכולל מיכשור רפואי עם טכנולוגיה מתקדמת יחד עם מוטיבציה גבוהה  יחזירו את זוהר למסלולי לריצה במהרה. ....

Comments (6)

By זהר, 17 בספטמבר 2009 22:09

פתאום שקט, אין לחץ, ירד קצת המתח שהיה מנת חלקי בחודשים האחרונים, לאכול נכון, להתאמן, לישון מוקדם, לקום מוקדם, להספיק, להספיק….

כאב חד הופיע כרעם ביום בהיר ביום שני בקרסול ימין בזמן ריצה. תפס אותי לא מוכן, אמרתי לעצמי שיט! מה זה הכאב הלא מוכר הזה, משהו חד -אמיתי - לא איזה עייפות ממאמץ, שריר כואב או כל כאב אחר שכל מי שמתאמן מכיר. עצרתי בצד, חלצתי נעל וחפשתי משהו חיצוני ולא היה כלום, ליטפתי את הרגל מחפש סיבה כיוון אבל כלום.

חשבתי לעצמי בספק נחמה ספק בתקווה, יאללה זה בטח כלום. נעלתי נעל ואיך שהתחלתי בום. זה שם, זה לא עבר ולא הולך לשום מקום וככה אני עצרתי עuד מספר פעמים.

טוב מה עושים, אני 10ק'מ מהבית, אין טלפון ואולי זה בעצם כלום ואני סתם מגזים, חזרתי הביתה בקצב איטי, כאשר הנעל עם שרוכים פתוחים ומשוחררים. במשך היום לא הרגשתי כאב ככה שמבחינתי זה נגמר!

יום שלישי, למחרת, מתכונן לריצת אחה'צ מאוחרת בתוכנית עליות וסינגלים במשך שעתיים. התיק מלא מים, תמרים, ג'לים, אייפוד עם מוזיקה טובה, נצנצים ופנס ראש לחושך. לא מספיק לצאת מהבית, חימום קל שבקלים וזהו הרגשתי את הכאב באותו מקום מחכה לי מיום אתמול.

טלפון לליאור, אחי מה עושים אני לא ממשיך לרוץ ככה יש כאן בעיה…ליאור באותה דעה ואני הולך הביתה עם ראש שפוף.

מתקשר לד''ר דניאל פישמן, שעליה אני חייב לכתוב בנפרד, אבל עכשיו אציין שהיא בדמות המלאך המושיע וקובע תור למחרת לבדיקה.

בבדיקה ד''ר דניאל קובעת לאחר בדיקה מקיפה, שיש דלקת ברצועה או משהו כזה ומציינת שאין אימונים לשבוע וחצי הקרובים ואחרי זה נראה. משחות ותחילת טיפולים ואני מקווה שבהקדם הצרה מאחורי. לא בא לי לזלזל בזה או לזגזג בטיפול ולהחריף את המצב. כרגע אין אימונים נקודה.

המזל ששבוע הבא אני בחו'ל בכל מקרה שבוע אימונים מסיבי לא היה מתוכנן, אזי שבוע מנוחה.

עדכון יותר מקצועי על המצב בהקדם עם פרוט מלא.

Comments (0)

By ליאור, 9 בספטמבר 2009 11:37

אחת הסכנות הגדולות באימוני סיבולת בכל ברמות היא אימון היתר. זו ספק פציעת ספורט ספק שיגוע פסיכולוגי, אבל היא קיימת שם והיא מתגנבת אליך בלי שתרגיש. כדי להמנע מפציעות ספורט רגילות לרוב כל מה שספורטאי צריך לעשות זה להיות קשוב לגוף שלו - כואב, תבדוק מה קורה, תזהר, תשנה את שיטת האימון, הכמות, הנעליים, משהו.

אבל אימון יתר הוא שונה. הסימנים הראשונים הם עייפות - אבל כשמתאמנים עייפים, לא? אז מה ההבדל? דופק גבוה בבוקר? יש הרבה סיבות שיכולות לגרום לזה (אפילו כשחם בלילה ומתייבשים קצת). מצב רוח ירוד? יש מספיק סיבות אחרות בחיים.

אבל כשהכל בא ביחד, ועם קצת נסיון וכמה פעמים שזה קורה, צריך להזהר. לא להשתגע, אבל לשים לב - להוריד קצת לחץ, לנקות קצת את הראש ואת הרגליים הכואבות. אבוי - גם לוותר על כמה ריצות קשות וארוכות במשך השבוע. 600 הק"מ של ישראל יחכו ויהיו שם ארוכים וכואבים גם אם אני ארוץ 30 ק"מ פחות באחד השבועות.

ועכשיו צריך להזהר.