
<?xml version="1.0" encoding="UTF-8"?>
<rss version="2.0"
	xmlns:content="http://purl.org/rss/1.0/modules/content/"
	xmlns:wfw="http://wellformedweb.org/CommentAPI/"
	xmlns:dc="http://purl.org/dc/elements/1.1/"
	xmlns:atom="http://www.w3.org/2005/Atom"
	xmlns:sy="http://purl.org/rss/1.0/modules/syndication/"
	xmlns:slash="http://purl.org/rss/1.0/modules/slash/"
	>

<channel>
	<title>&#8235;לרוץ את ישראל - מהחרמון לאילת &#187; רעב&#8236;</title>	<atom:link href="http://www.runningisrael.co.il/tag/%d7%a8%d7%a2%d7%91/feed/" rel="self" type="application/rss+xml" />
	<link>http://www.runningisrael.co.il</link>
	<description>&#8235;רצים כי אוהבים לרוץ&#8236;</description>	<lastBuildDate>Wed, 16 Dec 2009 16:38:36 +0000</lastBuildDate>
	<language>he</language>
	<sy:updatePeriod>hourly</sy:updatePeriod>
	<sy:updateFrequency>1</sy:updateFrequency>
	<generator>http://wordpress.org/?v=3.2.1</generator>
		<item>
		<title>&#8235;יום שני הגדול&#8236;</title>		<link>http://www.runningisrael.co.il/2009/11/12/%d7%99%d7%95%d7%9d-%d7%a9%d7%a0%d7%99-%d7%94%d7%92%d7%93%d7%95%d7%9c/</link>
		<comments>http://www.runningisrael.co.il/2009/11/12/%d7%99%d7%95%d7%9d-%d7%a9%d7%a0%d7%99-%d7%94%d7%92%d7%93%d7%95%d7%9c/#comments</comments>
		<pubDate>Thu, 12 Nov 2009 16:57:43 +0000</pubDate>
		<dc:creator>&#8235;ליאור&#8236;</dc:creator>				<category><![CDATA[הריצה]]></category>
		<category><![CDATA[כאב]]></category>
		<category><![CDATA[מחשבות]]></category>
		<category><![CDATA[עייפות]]></category>
		<category><![CDATA[רעב]]></category>
		<category><![CDATA[תזונה]]></category>
		<category><![CDATA[תקווה]]></category>
		<category><![CDATA[תשישות]]></category>

		<guid isPermaLink="false">http://www.runningisrael.co.il/2009/11/12/%d7%99%d7%95%d7%9d-%d7%a9%d7%a0%d7%99-%d7%94%d7%92%d7%93%d7%95%d7%9c/</guid>
		<description><![CDATA[&#8235;יום שני הגדול. גדול. חשבתי שהקושי האמיתי יתחיל היום, עם העייפות והתשישות, אבל פיזית דווקא לא היה נורא בכלל. כן, כאב, והקצב ירד בכמה שניות לקמ, אבל בקטנה, במרחקים והזמנים שאנחנו מדברים עליהם. אבל המישורים הגדולים, הריצה הקבועה והעובדה שקשה כבר, אחרי 13 שעות, למצא המון נושאי שיחה, ואני שוקע לאט לאט לתוך הזון. לא [...]&#8236;]]></description>			<content:encoded><![CDATA[<div dir="rtl"><p>יום שני הגדול. גדול. חשבתי שהקושי האמיתי יתחיל היום, עם העייפות והתשישות, אבל פיזית דווקא לא היה נורא בכלל. כן, כאב, והקצב ירד בכמה שניות לקמ, אבל בקטנה, במרחקים והזמנים שאנחנו מדברים עליהם.</p>
<p>אבל המישורים הגדולים, הריצה הקבועה והעובדה שקשה כבר, אחרי 13 שעות, למצא המון נושאי שיחה, ואני שוקע לאט לאט לתוך הזון. לא רק שאני נמצא שם, אני והריצה שלי, צעד אחר צעד, אלא גם היציאות החוצה לדיבור עם זהר, לאכול, לקשקש, ואז חזרה לאיזור - במהירות ובמדויק, מראים לי שאני נכנס למקום טוב.</p>
<p>פתאום אני מבין את גודל המשימה שלקחנו עלינו, אבל בדיוק באותו הרגע אני מבין עוד משהו חשוב: אנחנו עומדים לסיים אותה. אין כאן שאלה בכלל. להתרכז ולעשות כל מה שעשיתי עד עכשיו: לרוץ בקצב, לאכול טוב, וכשלא רצים - לאכול, לאכול, לאכול ולישון. כמות האוכל בלתי נתפסת ולא קשורה לרעב - כשהגוף שלי מאפשר אני אוכל.</p>
<p>ולהשאר בזון, הכי חשוב, להשאר בזון</p>
</div>]]></content:encoded>			<wfw:commentRss>http://www.runningisrael.co.il/2009/11/12/%d7%99%d7%95%d7%9d-%d7%a9%d7%a0%d7%99-%d7%94%d7%92%d7%93%d7%95%d7%9c/feed/</wfw:commentRss>
		<slash:comments>2</slash:comments>
		</item>
	</channel>
</rss>

<!-- Dynamic Page Served (once) in 0.396 seconds -->

